ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
|
51866-10-10
14/06/2011
|
בפני השופט:
עבאס עאסי
|
- נגד - |
התובע:
אמיר אליאב
|
הנתבע:
1. החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ 2. כלל חברה לביטוח בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
לטענת התובע, ביום 27/10/2007 הוא הגיע בלוויית חברים לפיצרייה הנמצאת במרכז המסחרי בשכונת רמות בירושלים, שם הוא רכש בקבוק קוקה קולה העשוי מזכוכית; תוך כדי פתיחת הבקבוק באמצעות פותחן בקבוקים שהיה תלוי על המקרר, הבקבוק נשבר וחלק מפיית הזכוכית נשאר מחובר לפקק; כתוצאה מכך הוא נחתך ביד ימין באופן עמוק; הוא הודיע על כך למוכר בדלפק ואף קיבל ממנו ניירות על מנת לעצור את הדימום; לאחר מכן, הובילו אותו חבריו על מנת לקבל עזרה ראשונה במרפאת טר"מ, שם הוא עבר שבעה תפרים באצבע ושוחרר כשאצבעו חבושה עם הנחיה למנוחה ל-5 ימים; התפרים הוצאו כעבור 10 ימים.
רופא מומחה הורה לו על מנוחה למשך שבועיים; עובר לתאונה הוא טרם גויס לצה"ל, עבד כברמן והפציעה השביתה אותו במשך שבועיים. בנוסף לכך, הוא סבל מכאבים עזים ומאי-נוחות בולטת באצבע, משום שלא היה יכול ליישר את האצבע במשך מספר שבועות; הוא התייעץ באופן פרטי עם ד"ר פידהורץ מבי"ח הדסה עין כרם ושילם בגין כך סך של 580 ₪.
מנגד טוענות הנתבעות כי, התובע לא הוכיח את רכישת הבקבוק ולא ברור כלל באיזה בקבוק מדובר; התובע לא הוכיח את התרחשות האירוע.
הנתבעים ממשיכים וטוענים כי לא קיימת כל סכנה בבקבוק; התובע לא נקט באמצעי זהירת נאותים ולא פעל בהתאם למצופה ובאופן סביר; התובע פתח את הבקבוק ברשלנות ובחוסר זהירות. לחלופי חילופין, ככל שהיה פגם בבקבוק, הרי שהפגם נוצר אחרי שהבקבוק יצא משליטת נתבעת 1, שכן הבקבוק עבר בדיקות בטיחות סבירות לפני שיצא משליטת נתבעת 1; התובע לא תמך תביעתו בחוו"ד רפואית; לתובע לא נגרם כל נזק גוף עקב האירוע; התובע לא הוכיח את ראשי הנזק הנטענים על ידו.
לאחר שנתתי את דעתי למכלול החומר שבתיק ולעדויות מטעם הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.
התובע העיד במהלך הדיון ועדותו עשתה עלי רושם מהימן ומשכנע; הוא פירט את נסיבות המקרה בפירוט ותיאר במדויק את הבקבוק ואת הפעולה שביצע לצורך פתיחתו.
חיזוק לעדותו של התובע ניתן למצוא בתצהיר של חברו, מר רועי דהרי, אשר ליווה אותו בעת האירוע. מדובר בתצהיר מפורט, אשר כולל התייחסות מפורטת לנסיבות התרחשות האירוע. אמנם המצהיר לא התייצב לחקירה על תוכן תצהירו והתובע נימק זאת בכך שהמצהיר נמצא בשירות בצה"ל; ואולם, בית המשפט לתביעות קטנות אינו כפוף לדיני הראיות ולסדרי הדין הרגילים (ראו תקנה 13 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976); התצהיר שמש אך כחיזוק לגרסת התובע ולא כראיה עצמאית.
חיזוק נוסף לעדותו של התובע ניתן למצוא בתעודה הרפואית מיום 30/10/2007, שם נרשם: "נחתך לפני 3 ימים מבקבוק קולה מזכוכית שנשבר בפתיחה...".
אשר לשיעור הפיצויים: כאמור, התובע מבקש החזר הוצאה רפואית בגין התייעצות עם ד"ר פדהורץ בסך 580 ₪; התובע צירף קבלה בגין התשלום (נספח ה' לכתב התביעה). במהלך הדיון נשאל התובע אם קיבל החזר מקופ"ח בגין תשלום זה, והוא ענה כי אינו יודע משום שהעניין טופל על ידי אמו. בנסיבות העניין, לנוכח תשובתו של התובע, לא ניתן לפסוק פיצוי בגין ראש נזק זה.
לטענת התובע הוא היה באי-כושר עבודה במשך שבועיים כתוצאה מפגיעתו ובגין כך הוא מבקש פיצוי בסך של 2,400 ₪; לטענתו, בזמן האירוע הוא עבד כבר-מן וכתוצאה מהפגיעה הוא נאלץ להיעדר מהעבודה במשך שבועיים ללא שכר. גם בעניין זה התובע לא הגיש ראיות ומסמכים, למעט עדותו. בנסיבות העניין, אני פוסק לתובע בראש נזק זה סכום גלובלי בסך 1,000 ₪.
התובע מבקש לפסוק לו פיצוי בגין נזק לא ממנוי בסך 17,000 ₪. בנסיבות העניין,בהתחשב בנסיבות המקרה ובמכלול הדברים, אני פוסק לתובע בגין נזק לא ממוני סך של 5,000 ₪.
לנוכח כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובע סכום כולל של 6,000 ₪, וכן הוצאות משפט בסך 500 ₪.
בקשה לרשות ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש בבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום.
ניתן היום, י"ב סיון תשע"א, 14 יוני 2011, בהעדר הצדדים.